פסק-דין בתיק עפ"ג 1630-08-11

המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן נושא ת"פ 20848-03-10 (בית משפט השלום בפתח תקווה) בעבירות של הפרעה לשוטרת והיזק במזיד לשמשת ניידת, אותה ניפץ המערער כאשר ניסה להוציא את אצבעותיו לבל תתפסנה בשמשת הניידת, כאשר השוטרת סגרה את החלון.

המערער נידון לשלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לשישה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין וחויב לשלם פיצוי לשוטרת בסכום של 1,000 ש"ח. כמו כן, הוטל על המערער קנס בסכום של 2,500 ש"ח.

הערעור מופנה כלפי חומרת עונש המאסר בפועל, אשר לטענת ב"כ המערער, סוטה ממדיניות הענישה הראויה, כפי שבאה לידי ביטוי בגזרי דין של בתי משפט השלום שהוצגו בפנינו.

טענתו העיקרית של ב"כ המערער היא שבית משפט קמא התעלם מתיאור המעשה, במהלכו ניפץ המערער את שמשת הניידת כפי שבא לביטוי בטיעונים לעונש שהשמיע בפני בית משפט קמא.

לטענתו, נסיבות המקרה מצדיקות הטלת עונש של מאסר על תנאי, בצירוף קנס כספי ואינן מצדיקות הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות שיפגע בעסקו של המערער כקבלן עצמאי המחויב ללקוחות.

ב"כ המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור ועומדת על חומרת התנהגותו של המערער כלפי השוטרת ועל הצורך להגן על שוטרים וממלאי תפקידים ציבוריים מפני מי שרוצה לפגוע בהם.

כמו כן, היא מצביעה על שתי הרשעות קודמות של המערער בגין עבירות אלימות ובעניין זה, טוען בא כוחו כי מדובר בעבירות ישנות.

עיון בתיאור האירוע, כפי שבא לידי ביטוי בכתב האישום המתוקן, ובמיוחד בסעיפים 3 ו-4 לעובדות כתב האישום המתוקן, שהם הקובעים לענייננו בכל הקשור להתנהגותו של המערער נושא גזר הדין מעלה כי המערער ניפץ את חלון הניידת לרסיסים כאשר השוטרת ביקשה ממנו להוציא את ידיו מהחלון ואף סגרה את חלון הניידת. תיאור זה אינו עולה בקנה אחד עם מה שנטען על ידי ב"כ המערער בטיעוניו לעונש בפני בית משפט קמא ובטיעוניו בפנינו ואלה נסוגים מפני האמור בכתב האישום המתוקן שבו הודה המערער.

אין בעובדה שנמחקה מהוראות החיקוק של כתב האישום המתוקן העבירה של תקיפת שוטר כדי להקל עם המערער, שכן עובדות המקרה נשארו כפי שהן.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא התייחס בחומרה להתנהגותו של המערער כלפי השוטרת ומימש את חובתם של בתי המשפט להגן על עובדי ציבור מפני אלה שנוהגים כלפיהם באלימות פיזית ומילולית, גם אם לא במישרין.

בית משפט קמא הביא בחשבון לקולת העונש את היותו של המערער עצור במשך 14 יום ואת היותו עצור במעצר בית במשך כשנה וכן, את התנהגותו הנורמטיבית של המערער בדרך כלל.

עיון בגזרי הדין שהציג בפנינו ב"כ המערער מעלה כי אין בהם כדי לבטא מדיניות ענישה ראויה, שכן שניים מגזרי הדין הם תוצאה של אימוץ הסדרי טיעון ואחד מהם מתייחס לנאשם שהוא חולה נפש.

לאור כל האמור לעיל, גזר דינו של בית משפט קמא שקול ומוצדק ואין מקום להתערב בו.

אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בפני הממונה על עבודות שירות ביום 13.11.11 בשעה 09:00, על מנת שיקבע מקום המועד לתחילת ביצוע עבודות השירות.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עבודות השירות יעמדו בתוקפם עד לסיומן.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לממונה על עבודות השירות.

<#3#>

ניתן והודע היום ד' תשרי תשע"ב, 02/10/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.